בודד
בשוחות , כמו אחד מול אלף
שמי לא עולה בארוחות ערב החג שהם עורכים בלעדי
טלפון דומם במשך ימים ( זה דווקא בסדר )
יש לי את השקט שלי
רחוק
מעבר לגלי פרא גבוהים באמצע האטלנטי
סופות חורף ארקטיות בטריטוריות קנדה הצפוניות
לילות ערפל מטופטפים
שבילים מפותלים ביערות מרילנד עם בוא שלג ראשון
מישורים מטהרים במרכז וויסקונסין
נוף גבעות מתעגל של טקסס
או אש באח בית אבן ישן תחת שמיים צלולי עננים וכוכבים
נוגה שמש מבהיקה ,
משתקפת בחלון אחד
ולעת עלטה,
חלון מצהיב באור רך
בכל השחור
בבית אבא
צעקות רמות הדהדו , והיו גם כאבים
יאוש רווה בכתלים
שנאה התמלאה בחרכים בין הטאפטים , קדרות באבק מעל מנורות התקרה ,
מחשבות פושעות בקווי החשמל
ורשע במיטות ומצעים.
האור נעצר בחלונות , אך הסתנן פנימה דרך תיבת הדואר ,
קוי הטלפון ומבקרים מועטים ששמו נפשם בכפם
ובאו אל הלא מזמין
רחקתי
אל הקוטב
הכאב הפך לרעשי רקע
זכרונות מרים נמהלו במנה הגונה של שכחה מתוקה
ועדיין
אצטרך לצעוד עד יזע
לעבוד עד התשה
מאות שעות מדיטציה
שנים של התבודדות
קילומטרים אצל פסיכולוג
ללמוד , כמו תינוק , הכל מחדש
הליכה לבד
לצקת סדר בשעות היום
לגרש מחשבות סוררות
לכבוש את הזעם
לרסן את הלהט
לצנן את השדים שבי שרק מחכים לשריקה ממעל כדי לצאת לנשפים של הרס , משתאות של שמחה לאיד
ושפלות רוח , אורגיות של חולי ומוגלה
תהלוכת הלוויות נושאי גוויות חמות בצללי לילות ארוכים וצוננים
ימי ברלין האחרונים , תליינים וחגיגות בפני אסון
בתיבת הדואר הצטברו מכתבי פרידה,
כולם מספרים סיפור דומה בשפות ומנגינות שונות
פוטנציאל רב , אכזבה קולוסאלית
אין כבר לאן לברוח
מכאן זו רק התחלה חדשה
מעבר לארץ זרה
״מכתבים לדייר הקודם יש לשלוח ל-״
שלט ומלבן בהיר מצבע הקיר
( האם יש מי שחיפש ושב ריקם ? )
להעלם כעשן או ניחוח שלעולם לא יחזור
מתפתל לסימן שאלה מעוקל
לגורל שיש בו יותר שאלות מתשובות
ויותר תמהון מכלל עובדות
אל מקום מעבר לסופי מפות ,
עמוק מתחת למקום קבורתן של אוניות טובעות
מחטי מצפנים סובבות אחוזות טירוף
ויללות זאבים ינשאו בחושך מר
אגיע לשם מכח שכנוע והקשבה למלאכי הדרך , בבטחון כמו שמעולם לא היה לי
נשוא בידי רוחות שלוות בשולי סערות ,
מעל מקורות הברקים
בידי הרטובה הזמנה בכתב מסולסל
שלקחתי מיד אימי לפני שנים.
הדי צלצולי פעמוני כל הכנסיות יקדמו
בואי בשערי שקט קוסמי
אוקטובר המר , 2010
רוקפורט , טקסס
בשוחות , כמו אחד מול אלף
שמי לא עולה בארוחות ערב החג שהם עורכים בלעדי
טלפון דומם במשך ימים ( זה דווקא בסדר )
יש לי את השקט שלי
רחוק
מעבר לגלי פרא גבוהים באמצע האטלנטי
סופות חורף ארקטיות בטריטוריות קנדה הצפוניות
לילות ערפל מטופטפים
שבילים מפותלים ביערות מרילנד עם בוא שלג ראשון
מישורים מטהרים במרכז וויסקונסין
נוף גבעות מתעגל של טקסס
או אש באח בית אבן ישן תחת שמיים צלולי עננים וכוכבים
נוגה שמש מבהיקה ,
משתקפת בחלון אחד
ולעת עלטה,
חלון מצהיב באור רך
בכל השחור
בבית אבא
צעקות רמות הדהדו , והיו גם כאבים
יאוש רווה בכתלים
שנאה התמלאה בחרכים בין הטאפטים , קדרות באבק מעל מנורות התקרה ,
מחשבות פושעות בקווי החשמל
ורשע במיטות ומצעים.
האור נעצר בחלונות , אך הסתנן פנימה דרך תיבת הדואר ,
קוי הטלפון ומבקרים מועטים ששמו נפשם בכפם
ובאו אל הלא מזמין
רחקתי
אל הקוטב
הכאב הפך לרעשי רקע
זכרונות מרים נמהלו במנה הגונה של שכחה מתוקה
ועדיין
אצטרך לצעוד עד יזע
לעבוד עד התשה
מאות שעות מדיטציה
שנים של התבודדות
קילומטרים אצל פסיכולוג
ללמוד , כמו תינוק , הכל מחדש
הליכה לבד
לצקת סדר בשעות היום
לגרש מחשבות סוררות
לכבוש את הזעם
לרסן את הלהט
לצנן את השדים שבי שרק מחכים לשריקה ממעל כדי לצאת לנשפים של הרס , משתאות של שמחה לאיד
ושפלות רוח , אורגיות של חולי ומוגלה
תהלוכת הלוויות נושאי גוויות חמות בצללי לילות ארוכים וצוננים
ימי ברלין האחרונים , תליינים וחגיגות בפני אסון
בתיבת הדואר הצטברו מכתבי פרידה,
כולם מספרים סיפור דומה בשפות ומנגינות שונות
פוטנציאל רב , אכזבה קולוסאלית
אין כבר לאן לברוח
מכאן זו רק התחלה חדשה
מעבר לארץ זרה
״מכתבים לדייר הקודם יש לשלוח ל-״
שלט ומלבן בהיר מצבע הקיר
( האם יש מי שחיפש ושב ריקם ? )
להעלם כעשן או ניחוח שלעולם לא יחזור
מתפתל לסימן שאלה מעוקל
לגורל שיש בו יותר שאלות מתשובות
ויותר תמהון מכלל עובדות
אל מקום מעבר לסופי מפות ,
עמוק מתחת למקום קבורתן של אוניות טובעות
מחטי מצפנים סובבות אחוזות טירוף
ויללות זאבים ינשאו בחושך מר
אגיע לשם מכח שכנוע והקשבה למלאכי הדרך , בבטחון כמו שמעולם לא היה לי
נשוא בידי רוחות שלוות בשולי סערות ,
מעל מקורות הברקים
בידי הרטובה הזמנה בכתב מסולסל
שלקחתי מיד אימי לפני שנים.
הדי צלצולי פעמוני כל הכנסיות יקדמו
בואי בשערי שקט קוסמי
אוקטובר המר , 2010
רוקפורט , טקסס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה