דוד דרלינג - מעגלים

הלכת כמעט לצד השני של העולם
זה לא תרגיל מעבדה קליני
או מפגש אנתרופולוגי מתנשא
איש עדין ממושקף נושא צ׳לו בסמטאות מאובקות בשנת צהריים לוהטת
מעלפון דומם הרמת קשת ונשאת סיפור
ממחוזות צוננים , לאור נרות , בשקט לא יופר עלית בספירות , הרעדת אמות סיפים
מתינות וקור רוח רשמי נמוגים לסערת רגשות , לתבלינים אקזוטיים , למסע נקמה פתלתל , סיפורי הרפתקאות נהרות ומפלים של עונג מאחורי הסגורות שבדלתות , המילים הכי נזופות , וידויים לוהטים בלחישות
מבלי להרגיש תזוזה , הפכתי מאורח לבן בית , ריחות תבשילים מעל שירה , מרקם וריחות סדינים בסוף יום ובדקות יקיצה , רוח מפעמת בין הכתלים ,
אני שותף סודות עמוקים מעלי סומק , מעוררי חימה
ועם הסודות הכמוסים , שאם נקלפם , לא תשאר הדרת כבוד בבעליהם , גם תוגת אכזבה , הזנחה ,
מרירות של נפשות בודדות גם בקרב משפחתן


גם משהתפזר ערפל הקרב , כאבים שככו , מגע ידו העדין מרעיף צליל אוהב , בן לוויה סבלני מאין כמותו
חבר חלומותי




22.11.2010 רוקפורט