אף פעם לא הבנתי איך אפשר לנגן במתינות ובנינוחות דרוכה
כשלא מזמן היו כאן ארונות מתים וצער עמוק
הריסות מעלות עשן
(לפעמים חוסר תקווה) בשלג , בדממה העקשנית הזו
מתוך שרידי מדורות ושנים קפואות
אופטימיות
עקשנית עוד יותר
ואיזו אהבה כל כך שקטה
צלולה
12 מרץ 2014
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה