*

עזבת אותי


כסירת פליטים
בורחת מרציפים בוערים
תחת הרעשה ארטילרית
בלילה שחור אש שרק השטן יכול לצייר
אל גולה קרה ואפרורית
חתמת את ימי השלום העליזים שלנו
ישיבה בסך מתחת לגפנים בחצרות שקטות
בהכרזת מלחמה
גיחות הפצצה
ושדות בצורים.




זה נגמר
גם אם הכיבוש
שעבוד
הלהבות , מעשי העוינות
החבלה
והריגול
וחקירות השבויים שלך
אי פעם יהפכו לביקור ידידותי




גם אם הלא יאומן יקרה
ונזנח את שולחנות החול ומפות הקרב
נצא מחדרי מלחמה בתחתיות עיי חורבות
ונעשן את מקטרת השלום
נלקק את הפצעים
לאחר שטעמנו מדוני מלחמה
תעתועי גדלות ושגעון
תמיד אראה בעינייך המחייכות
את מי שהפקיר אותי
יסר אותי להנאתו
והפיק עונג ממכאובי




זה יהיה לזרא
לחלוף על פניך
להחליף מבטים בנוסח הציויליזציה
מכיר בנוכחותך , אך לא פותח פצעים
גם אם ההיסטוריה עקובה בדם
המלחמות עד כדור אחרון ,
מוראות שבי ורעב
גשרים ומפעלים שרופים עד עומק השורשים
הפרק הבא יהיה בסימן כפור מנומס




את ״שלך באהבה״ אחתום במקומות אחרים




תוכלי לנסות משחקי חתול ועכבר עם הקנאה שבי , תלחשי לי בפרוטרוט את קורותיך בלילות האלה שרק רוח מרה וקור מהדק אחיזה סאדיסטית בבתים חשוכים בחוץ
ואת אולי החלון היחיד שמואר בערבת השלגים הזו
אבל אם אי פעם אתפתה למלכודותיך
ארור אהיה




19.11.2010