ספרייה עירונית בית אריאלה

אני מתגלגל בימים שלמים של קריאה בלתי מופרעת
מהשולחן לספה ,
ספסלים ועצים משתקפים בשלוליות בגנים ,
ודפדוף מהיר בלילה במיטה
בנסיעות ארוכות וצלילות עומק אל תוך הגנזך
בכורסאות ישנות - במרתפים שבין האגפים
התת קרקעיים הדוממים וגם אלה מעלה , המוארים ברכות
עגלות הספרים הישנות
הקירות ודפי הספרים המצהיבים בשנים

ֿמלווה במבטים של ספרניות שליוו אותי עוד מימי
בגן הילדים , מלאים ניחושים והשערות
כמו מכור לטיפה המרה , אני משחר לעוד,
מחפש ספרים נדירים בין מדפים
בדממה קדושה
, כפוף על כרטיסי הקטלוג הישנים
במגירות העץ המעוטרות
אפופות ניחוחות השנים
(כמו הלך חסר ליאות)
מכוון תדרים ואנטנות לשדרים שבאים כמו מהחלל
ועם זו , אלה פקודות המסע שלי ,
מפת הדרך המרתקת ,
תיקוני מסלול וסטיות מילימטריות או גיאו-גלקטיות
מחכה לבאות
ופוגש בשמחה חברים ישנים שקראתי
נודד מהחמסין אל ארצות הכפור
רץ אחורה בזמן
המסלול הלווייני יעבור בחיקן של נשים אניגמטיות ,
בתים , חדרי מיטות ,מלחמות , ארצות כל כך שונות ,
ריקודים , שירה ומחול ‪,‬ ינות בציר אזוריים
כגשם מרווה אדמת בצורת אני נכנס למחילות הקיום
, לאחרונות הפינות וחריצים
מפסל דמיונות
נוסע ברכבות בזהות שאולה
מרגל בסקרנות אחרי חייהם של אחרים
וכובע כמעט בוער על ראשי.
משהו בי
קיבל את מנתו

31.12.2010