" תזמורת קפה הפינגווין "

גבר עם חיבה לצ'מבלו וקלווינט ממרתפי חנויות מאובקות ושכוחות
ופסנתר קורבן בדידות משוגעת
ואישה אניגמטית , מאופקת , מהודרת שמילותיה המעטות לעולם לא ישכחו
נפגשו להלחין את הפס קול של חיי

הם מדברים באהבה עמוקה , יאוש מר ,
טנגו אסור במקום אהבה של חיים ומוות
עליצות של מסע במושב האחורי של הטקסי
ועד הרהורי התאבדות בחדר מלון
נטישה , כלום כעת של חרס ואפר
להוולד מחדש מתוך שברים
( לא באמת עצוב )
כבר שני עשורים שאנו נפגשים בשעות הדממה
בה עולה בכישוף מצמרר מוסיקה מתיבת נגינה דרומית

 וללא שום כוונה מצאתי את עצמי
מאוהב
עולים וצצים ברגעים כל כך לא צפויים ,

במינימליזם כל כך מטעה של תזמורת חדר ,
ליויתם אותי  באהבת אבא ואמא

כעת מאומה ( או הכל והרבה יותר מזה )


8 מאי 2012

אין תגובות: