אבא

תעשיין שקול אך נמרץ
דוהר בשעות בוקר ברחובות ריקים
במכונית אמריקאית מהודרת בעברה לאיזורי התעשייה
או מפלס דרך בחום היום בווספה בסמטאות מתפתלות
בין פקקי תנועה מהגיהינום ועבודות עפר ,
גיצי רתכים ושאון מכונות מחריש
ענני אבק סמיכים ושכבות נסורת טרייה על הרצפה
מובילים למשרד ישן ומאובק
אור פלואורסצנט נצחי
קירות עץ וטיח שהיה לבן בתחילת המאה
כסאות ושולחן שהיו מהודרים פעם
ספר טלפונים מתכת תכולה חבוטה
דפים מצהיבים בכתב שבור
אינטרקום לצעוק ולזרז פועלים
טלפון כבד ואינספור קלסרים מעלי ריחות של נסורת ואבק
ומכונת חישוב פולטת חשבונות סופיים כמו ״יום הדין״

ידו של אבא בכל
במעמקי המכונות ברגע תקלה
במענה לטלפון ( נורה היתה נדלקת אחרת קולו היה טובע בשאון)
בספרי הנהלת חשבונות
בהזמנת עצים , חישובים מכל סוג ,
אריזה ,
משא ומתן
העמסה ושילוח סחורות למרחקים
נסיעות עסקים לכנסים ורכישת מכונות
משונות מארצות רחוקות

ארוחות בוקר וצהריים צנועות על המדרגה בכניסה .
בניין אפרורי , מאובק , ללא שמץ קסם או פינה מחממת לב

הדרך הביתה
הקלה
אינסופית


16.5.2011