טקסס

תמיד שמעתי על ארץ הקאובוייז
מדבר והוצאות להורג

הגעתי כמו לארץ מובטחת
ומצאתי קשיחות
שמש חורכת כל
מדבר חסר רחמים
וסופות מזרות מוות
אנשים יראי שמיים
פשעים ועוני
וגם הסתפקות בפחות ממועט
נדיבות
איים של ציויליזציה
בין שעות וימים צמא לחום אימהי
אי אפשר שלא להצמיח שורשים עבותים
במקום בו כל עץ ואדם שרידי חום קופח , רוחות גיהינום
הצפות בזק גורפות לשכחת מוות
מדורות , צלי , כוכבים ומרחבים בריקוד איטי
דממת צהריים מופרת ברוחות ים קלות
כובעי עור ישנים ,
אקדחים
( דו קרב בלתי נמנע ),
זכרונות מהדהדים מאלאמו
ריחות טבק וויסקי
שדות כותנה לאורך כביש החוף
והכנסת אורחים
שלא תשכח לעולם


17.11.2011-29.12.2011

2 תגובות:

Unknown אמר/ה...

שיר מקסים. העברת את התחושה של טקסס בדיוק רב ובפואטיות יפהפיה. זוהי אחת המדינות המעניינות והמיסטיות על המפה של ארה"ב ואני אישית מאד מתחברת לאווירה המדברית הקשוחה הזו.

Yaniv Paz אמר/ה...

תודה אורנית :) שנים של מגורים כאן עושות את זה . אכן מקום מעניין . ומאיפה כבודה ?