זכרון בכתום

היה את הצייר רחוב האולטרה-ריאליסט שבחר בשתיקה מסוגרת.

התאומים הצחקניים שההורים לקחו לקנדה ושבשנות השלושים 

-פיתחו אמנזיה קשה.

תלמידת התיכון המקסימה , שהיתה מעבר לחלומות שלי והתגשמה, 

שיצאה למסע בריחה פראי מהבית , לחיפוש עצמי בחצרות ומיטות זרות

ובנישואין פתוחים שהסתיימו בדממה.

הגיטריסט המוכשר שהפך לעורך דין אפרורי ומשתמש מומחה לכל סוג של סם.  

השחקן המפוספס , עם חוש ההומור המטורף ביותר שאפשרי,

ביום-  מרצה לקורס הכי איזוטרי במכללה,

בלילה- חובב מרתפי הסאדו-מאזוכיזם , מסתבך סדרתי עם החוק 

מכה נשים  , לאיש קטטות אלימות במיוחד , כותרות עיתונים ומעצרים בארץ ( ובחו״ל )

את זה שלא מצא את עצמו , שהיה במאות דייטים אבסורדיים 

שסיפר לי במשך עשורים עד כמה הוא לא שייך ומנוכר - 

עד שיום אחד קבר את עצמו במשרד ובהתקפי זעם על החיים.

והיתה את הסטודנטית המתוקה להיסטוריה שחקרה סקס בשיטתיות

עד שנאנסה , חזרה בתשובה ועכשיו היא אמא לשבעה ובקרוב סבתא למאה.

את הציירת עדינת הנפש מעיר הקודש שתמיד היה לה חיוך רק אלי

שהפכה ללסבית מרירה במיוחד מאיזור המרכז.

שתי החיילות הביישניות עם המבט השובב שהשנים הפכו לקרח.

או קוראת הקלפים החייכנית מהאוניברסיטה שעבדה בלילות 

ואת ימיה הקדישה לאורגיות, סמים ומסיבות.

חבר הילדות  , שותף למתיחות, תעלולים , 

בריחה חצופה מבית הספר  לחנויות התקליטים ולחוף הים ובתי קפה

בהתחלה רווק נצחי , משם לאגרן כפייתי שנתקע 

באיזה לופ של הרס עצמי , יאוש ושנאה בוערת לכל מה שאפשר.

עורכת הדין הדתית , שבגדה בבעלה בכל הזדמנות עד שנכנסה להריון.

הכימאית שאהבה סרטים עצובים שנעלמה מחייכת לאפלולית של סמים.

נגנית הפסנתר והחליל חובבת הפסיכולוגיה מהואדי עם החתולים 

שבסוף התחתנה עם הראשון שהסכים

ואני רק יכול לדמיין כמה עצוב שם.

חזרתי בחיוך לספרים שלי.

9.3.2016