זכרון באפור

ילדת חורף אבודה
מחוף צפוני  סלעי 
אפרורי 
עם רוחות של מאה קמ״ש 

גחלים מאירות בלילה מהאח
והראית את אורך
בחוץ  יש רק חושך ועצים מתים , כוכבים ושלג
ֿ
מנגנת עוגב בכנסייה נידחת
בלוויה גשומה זועפת

השד שלך חוזר 
ביללת  הרוחות 


7.12.2015

*

זה לא שלא רציתי,
זה היה יותר -
מעולם לא הייתי מוזמן


18 אוקטובר 2015

זכרון כסוף

שנים של שתיקה
צבע שמן מתייבש על הציור ומעלה אבק
רהיטים חורקים בדממת הבית
אור זהוב ורך
מכונית עוברת במרחק
דלת נטרקת כמו בעולם אחר
חשמליות נעות בשקט ברחובות עיר שלווה
מאזין להקלטה ישנה של שופן מהרדיו במוסך הרכבת

(סבא וסבתא קבעו תור לצלם והגיעו מהודרים ומבושמים)
אני מחפש דרך לחזור הביתה .
לא למקום בו גדלתי שהשתנה ללא הכר

אני מרגיש שהיא , במרחק אלפי קילומטרים ממני , ערה כמוני וחושבת עלי .
זה היה יום נפלא והתקרבנו כל כך
יכולתי כמעט להריח את השלג ורוחות הצפון , קצת מארומת האח הבוער ,
איזה בית שיש בו זרות מזמינה וריחות טריים.

*

לעיתים רחוקות אני מוצא את אבא באנשים זרים .
וגם הוא מסתכל עלי , ממוגנט קצת איך נפגשנו באמצע החיים
 בשום מקום ולאן כל זה הולך ? מה עוד נשאר לנו לסגור ?

אולי מילות קסם שיהיו זריקת הרגעה אלימה בעוצמתה ?

פעם אחת גם מצאתי את הילד שאין לי
משועשע מסתכל בחיוך נאמן שבקצותיו זומם תעלול או
הוגה משפט מחץ שישלח אותי צוחק ומהורהר לכמה ימים
ולעומקן של מחשבות.

כל בורג במערכת היה יכול להישבר לפעמים
האם לאדמה הזאת יש כח מרפא ?



31 מאי 2015

לילית

אני בשלב של היסוסים אינסופיים.
וכשאבין את כל זה
אחזור להיות נחישות של מסע צלב !


31 מאי 2015

שקוף

יותר מלהעיק עליך ,
אני קרוב להתנדף
כמו אדי קוניאק משובח .


31 מאי 2015

חנויות תקליטים ז"ל


היתה את חנות הדיסקים למוסיקה קלאסית המצוחצחת עם המוכר המעונב ,
ולהבדיל אלף אלפי הבדלות את חנות התקליטים המשומשים עם שלט על הקיר :
בכל מקרה של גניבה נערב את -
"המשטרה" , נמחקה ובמקומה נכתב - "אנשים משלנו" .
חנות הג'אז הקטנטנה ואינטימית.
או זאת שהרגישה כמעט משפחתית שהמוכרים לקחו אותי תחת חסותם.
וזאת המאובקת , עם עמדת האזנה לשעות , מחירים מצחיקים ,
נגנים מוטרפים בלילה שמכירות ומיון תקליטים ביום זה בסך הכל

 הזניית נשמה הכרחית לפרנסה עבורם.
זיקי חיוכים של המון הבנה , גרעין הרסני של דמיון וזיק של טירוף .
ופסיעה הלאה , חנות כלי הנשיפה שהיתה איזה מין שער לעולם אחר.
אתה רוצה לנגן כמו מל קולינס ?
שנים אחר כך , חנות פסנתרים משומשים במרתף ,
קונים פסנתר "אוקטובר האדום" ( בית חרושת גרמני שנכבש כשלל תרבותי 

והמרצה רוחנית על ידי הרוסים )
המובילים אהבו את העיניים שלה וצחקו כל הדרך
הפסנתר חצה את העיר קשור על טנדר .
שכנים ששמעו אותה מנגנת נפעמו.


31 מאי  2015

חור שחור

ימים בהם הכלום הגדול
מאיים לשאוב את כל מה שנשאר ממני
לתוך ואקום מסחרר

הניכור
והניתוק
ההתחלה
והסוף



31 מאי 2015

חיבור

היא אמרה לי
"קרוייצשטוץ זה המקום אליו היו מביאים את החולים הקשים בתקווה להחלמה."
תחנה אחת לפני הגבול הישן.

הדרך אליה ,
 עברה באור מסנוור , טונדרה סחופת שלגים
יערות שקטים דוממים בחורף,
היא בבית עץ בודד בפסגה , אור זהוב בחלונות ,

היא הציעה שינגנו דואט לפסנתר וצ'לו במקום לריב .
גם כשרבנו - היא בחרה לנגן.

פענוח הצפנים שלה,
כמו האזנה לצלילים תת מימיים תמוהים
שדרים של תדרי רדיו מהחלל
טקס אינדיאני עתיק ימים סביב מדורות על ראשי הרים
כוכים חשוכים מעלי עשן בלילה
העלאת רוחות באוב
סמטאות מתעקלות ורקדניות
שליח נושא מברק סודי במעטפה עם חותם מלכותי
נסיעה שתקנית במונית בודדה בכביש חשוך ארוך

הדים של שירת עולי רגל
באוהלים ומנהרות

המבט שלה , מעיין מטהר חטאים,
המינימליזם ותמימות כל כך מטעים.
הזרות מעורבבת עם ריחות טבק , חום בית וניחוח היסטורי חמקמק .
ענני סערה וחפזון
ילדה קטנה מאכילה ציפורים בחורף

 בדיוק פסע לפני המקום שבו שוככות הרוחות

18 פברואר 2015

*

פגישה עם עצמי

על יד מדורה בודדה
בלילה במדבר




אצל קוראת הקלפים המוארת
בחנות עם פינות הקסם בקצה שוק פשפשים בערב חשוך
בשקט העולה של סוף יום

ברקע גלי קול בתדר אלפא
המטפל המקסיקני בשיטת סילבה
לקח אותי על פני מאה שנה אחורה
עם מי שהייתי לפני החיים האלה
להיכרות כמעט מטלטלת ועם זאת מלאת הגיון מושלם

בקליניקה להיפנוזה
דיברנו על גלגולי נשמות לעומק
והיא לקחה אותי לדהירה
האצה רקטית עמוק פנימה
לא יכולתי להזיז אצבע
וידעתי - זה באמת אני שם .

בשעת טיפול
מחובר בעשרות כבלים למחשב הביו-פידבק
פולט שרטוטים וגרפים עלומים לפענוח
תחת שאלות חקרניות של פסיכולוגית


בכל פעם ששתיתי עד שרעשי הרקע כמו באו מעולם אחר ונעלמו
כאילו הייתי בנאוטילוס
וקפיטן נמו ניגן בטרקלין את המנגינה לקלידים השחורים בלבד תוך כדי צלילה.
בכספת האטומה לבדיקת שמיעה מאזין לתדרים גבוהים
מפענח לראשונה מוזיקת אמביאנט

רכון במשך שעות על ציור ,
זה היה הבונקר התחתון בעת הרעשה ארטילרית בחוץ
זה המרתף הכי עמוק ואפל בו הסקתי אש כבשנים מהגיהינום
פגשתי שדונים ורוחות מרושעות להקזת דם הדדית ושחרור שצף של שנאה
הייתי תלמיד למופת . עת להקשיב ,עת לדבר ביישוב דעת עם המטורפים מכולם ,
וגם לגדל צמחים פרועים של אלימות וכאב ולשתות עד עלפון שיכר אפל של שנאה .

השעות בבתי עלמין מול המצבה של אמא
היו העלייה ליבשה

גם אצל המתקשרת החייכנית
עם שדרים מהעולם הבא
תשובה לכל שאלה

או בחדר הכחול של הכומר ביפו ,
עם החלונות המקומרים
ציירתי לו , בדיוק מושלם , מי שאני .
זו היתה ההזדמנות לחתוך עוגנים ,כבלים ומצופים בכל הבארות המורעלות
דיברתי
כמו שמעולם לא יכולתי להתוודות

וכשכל זה נגמר ,
נשאר רק
לעמוד דומם , תוך כדי הסתכלות חסרת געגועים לנוף המתרחק
של אנשים ומקומות שהכרתי יותר מדי טוב
ולעבור לצד הבהיר
לפגוש עצמי אחר

במקדש הזן ,
ארבע שעות שעשו הכל לקחת אותי ליפן .
מדיטציית הליכה מקרקעת , עבודה בשתיקה , מדיטציית ישיבה 
כיבוד של תה ובייגל ושיחת הסבר של שעתיים על דארמה .
שירה מונוטונית של מנטרות , חיוך ושתיקה עמוקה .

במרכז הויפאסנה בשדות . בתא ההתייחדות החשוך . רעב עצום בלילה ,
צופה בסופה ואחריה שומע את יללות הזאבים של מרכז טקסס .
אחרי ימים של יסורים הולכים וגוברים
של היכרות

שוכב במרפאה בבית השקט בפרברים , אור זהוב בעד לתריסים ,ועשרות מחטים בי ,
מנקזות את העבר לאדים 

של שכחה מבורכת


ספטמבר 16 2014

זכרון בכחול


"יכול להיות שזה יקח חיים שלמים"  , אמרתי
המורה למדיטציה , בחיוך-
"ואולי גם כמה גלגולים"





10 מאי 2014


פינלנד


אף פעם לא הבנתי איך אפשר לנגן במתינות ובנינוחות דרוכה
כשלא מזמן היו כאן ארונות מתים וצער עמוק
הריסות מעלות עשן
(לפעמים חוסר תקווה) בשלג , בדממה העקשנית הזו
מתוך שרידי מדורות ושנים קפואות

אופטימיות



עקשנית עוד יותר
ואיזו אהבה כל כך שקטה
צלולה




12 מרץ 2014

החייאה

אני אוהבת את הנשמה שלך
אמרת  כשעליתי על קרחונים

והיו לך ידיים מרפאות
שהגיעו לכל כאב

ומילים מרגיעות

מילים כל כך מעטות
שלך
מעוררות אותי לחיים .

אלה מילים נפלאות , מעוררות השראה ונוגעות במקומות שכוחים , נטושים , רחוקים , עמוק בפנים , מאירות חדרים הדורים , גומחאות מוגפות עם ניחוחות פעם
גנים עם צמחי תבלין ריחניים בבוקר , טל וערפל בשדות נבטים , אבירים חולפים בדהרה על סוסים בין שדות וכרמים , פינות נסתרות מלאות היסטוריה .

קבלת פנים מחוייכת כמו לחבר ותיק 
ותיאבון בריא לחיים


18 פברואר 2014

*

ילד ,
מתחבא
מרחרח בארון המעילים
טבק מעושן וחי-עד , רחובות ריקים , קוקטיילים וטרקליני עישון לאדונים באוניות במעיל של אבא . עששיות , מעגנים , פאוץ לטבק הרחה ושמץ של קוניאק .


ובמעיל האחר 

 גשם בוקר ומרחקים כסופים , כתלים ישנים , חנויות ספרים עתיקים , ענן קלוש של בושם יקר מרוחק , אבקת כביסה ושיאי הרים
מגע יד עדינה , מדוייקת ואוהבת .


9 אוגוסט 2013

מחצית חיי


נר בודד בחלון בבית עץ ישן
20 שנה שאת כבר לא יושבת במטבח עם כוס קפה שחור , לק וספר
או חוזרת מקונצרטים , הדורה וחייכנית .

מביאה איתך רוח קרב ותנופה ,
סקרנות חתולית למרחקים
לזרות

רוקחת קפה חלומי
נעלמת שעות ארוכות בציור סוריאליסטי
כשאת בוערת באור מסנוור , שרה ומרעידה אמות סיפים
עוזבת אותנו לתוך דהירה שמיימית אל תוך שעות בגן עדן של זמנים אחרים
ריקוד סלוני בטירה הונגרית במעבה יער עבות
אחרי רכיבה של שעות אחר צהריים באביב זהוב

מלקטת אוצרות אדמונית יקרה , בין מדפי הספרים לשיעורי הצרפתית ל
מסעות לאיים רחוקים או מפגשים עם קרובים אחרי שנים של היעדרות
נוכחת
בקלילות
של רקדנית באלט
או ציפור עם מוטת כנפיים ענקית דואה חרישית בגבהים ועיניים חדות 
צללית דוממת בקימונו
עם קנקן תה בהרים
או מסכה אפריקאית ( מזרה אימה משתקת במבט מקרוב ) בפינה בבית קסום
על חוף אי טרופי
שעון קוקיה להשכמה אל גלים וטוהר 
 

23 יוני 2013
לאמא

כותרת


אני תמיד אתר בנייה
הסיום לא נראה בין משאיות בטון , שרטוטים ,מנופים , לבנים וקילומטרים של כבלים ותכניות
ניסוי כלים עד לשלמות
חזרות הפילהרמונית עד לרמת ביצוע מטורפת .
תרגילי מלחמה עם כל תרחיש אפשרי
מחקר ופיתוח בלתי פוסק
ספר בתהליכי למידה ,כתיבה , מחיקה , קריאה והגהה בלי סוף נראה לעין
פסל שעובר עוד גילוף , עידון והחלקה
פסקה שעברת עליה מאות פעמים בלי להבין באמת עד הסוף
שעון שווייצי עם אלפי חלקים מיקרוסקופיים
מלוטשים ממתכות נדירות ,
 וסבילות אפסית לטעויות
שרק שען אחד יכול להרכיב
מטען חבלה שיתפוצץ על כל תזוזה
או ליקר מספיק חזק להעלים את כל כאבי הלב


28 מרץ 2013

*

יש לך קודים נסתרים
שדרים אניגמטיים ממצולות
העלמות של חודשים ושנים למרחקים
לשתיקה עמוקה יותר מבית קברות לימאים
מבט מנקב
נוכחות קלילה כנוצה בפינת החדר
ובאותה עת ,
רואה הכל מלמעלה
עינייך רואות כל

ילדת הרים ויערות ,
קרקע מקודשת

בתפילה אילמת
בפרחים
ברוחות
בהכנסת אורחים
רגלייך הגיעו לנווה מדבר ,
מבצרי עמידה אחרונה
וביקור אחרון לפני המוות


18 פברואר 2013

*



יש לך וידוי
סודות אפלים
אהבה מתוקה מרירה
להאבד בסחרור מעל פסגות מוריקות
ריקוד מתערסל מעל עשן ארובות בחג המולד
זריחה מעל העננים בגובה שישים אלף רגל


מלאכית
באה בגלי הזריחה
אורך קורן עד אחרון המרתפים העמוקים והאפלים
זוהר צפוני בלילה חשוך אינסופי
אור מגדלור מנצנץ בסופה בין גלי ענק
ידי הצלה וריפוי

וגם מלאכית חבלה
עם מטעני פתאים , פצצות עומק ,
אדונית מלחמה וכאב
פתילי נפץ

את באה בחיוך שקט , בבכי מר ,
בעוצמה של נחשול


18 פברואר 2013






*

את בוכה בלילות הקפואים
עצובה בגשם
מהורהרת בדרכים
מוצפת זכרונות
כמה עמוק שתטמני את כל מה שמזכיר אותי
אני כבר במחזור הדם שלך
התמצית שלי ספוגה בך
כמו מחלה עקשנית
כתם שאי אפשר להסיר


שירת הסירנות שלי
את באה ממרחקים
קוראת לי
מיאו בחצר בית הקברות של המנזר בלילה אחרי גשם
קול כמו מעבר לפכפוך מי נחל בהרים
שעון מעורר פנימי
קול עמום ברוחות חזקות
מתערבב ונטמע בקול הפנימי שלך
ואף גובר עליו


7 ינואר 2013

מסר


התקשורת בינינו
קשה במקרה הטוב
אלה לא רק שפות זרות
רוב עושר הבעה ורובדי משמעות נאבדו בתרגום
מתרגמים לשפת ביניים מעטים
הפערים וההלם התרבותי מביכים
גם הסינכרוניזציה נוראית
אחד רוצה משא ומתן והשני בראשית ההתקפה ולהיפך
מכתבי הסכמי שלום הגונים נאבדו בידי  שליחים הרוגים
אני תמיד מנחש , לעולם לא ממש יודע מה הכוונה
בכלל כל הדיאלוג מתנהל תחת אש
שברי משפטים בין כדורים שורקים ופציעות
מסרים מקוטעים ברדיו
או שתיקה אצילית של שנים
מילים אחרונות על ערש דווי שאצטרך  לפענח
במשך שנים


14  נובמבר 2012

*


בלילות ירח מלא
אני מחפש שיחה עם הכוכבים
ובלילות בהן השינה מסתתרת בחושך
רוחות רפאים עולות
מהספרים המאובקים ,
הקירות ספוגים במראות
מאהבה שניצתה
ועד דעיכה לזכרונות עבר מטושטש ונעלם
 , האדמה זועקת סיפורים של אהבה
עליית הגג החורקת שופעת דמעות
העצים מספרים סיפורי של עזיבה למשך שנים רבות
וכשחזרת היית כבר אדם אחר

כל כך מעורבב
בהשפעות זרות וחזקות
מתמלא פליאה לשמוע שפה זרה בבית

זהות שורשית
ראשונית , 
היא משהו חמקמק כל כך למהגר ,
לנוסע גלובלי



ומצד שני
אחרי שנים של המולה מזרח תיכונית , דרמה , פקקים ופיח
 בוקר שקט אפרורי , שלג בגובה ברכיים
מוסיקה קלאסית
אשתי ואמה מדברות גרמנית במטבח

הלהט  והחום התחלפו למתינות נינוחה
היצירתיות להסתכלות מפוכחת על אחרים
ותופי המלחמה להצלת נפשות וצדקה

את מי   שהיית תוכל לחפש עמוק בכדור הבדולח
בין דפי אלבומי תמונות מצהיבות
בשמחה אדירה בביתם של חברים וקרובים שלא השתנה במאום,
שריד מתעתע מהעבר
שפע נחמה ואחוז אחד של כאב ענק


13 נובמבר 2012

מסע

הפעם תורי לעזוב נמל מבטחים
לסערה
לריקוד המכושף של החלילן ונחשיו
מטחי ברד
ריח סכנה

לילות שבינם לבין
מנוחה יש אוקיינוס כל כך לא שקט
על מיטת מסמרים

באור ברקים אני בודק את מפת הדרך
עיקולים אלימים בין הרים תלולים
מפולות שלגים וסלעים
הריסות עגומות בין ערי רפאים
 בתי קברות עתיקים נטושים
איזורי רעידות אדמה
נתיבי סוחרי עבדים
במדבריות שממה
ביצות , תנינים וחולות טובעניים
כנסיות הרוסות באפריקה רדופות זכרונות פשיטות
שבטים אוכלי אדם
ערי מקלט לפושעים
שלדים ונשרים
מנזרים מבודדים ודלתות חתומות
בארות מים יבשות
והשגחה מקודשת מעל הכל


2 נובמבר 2012
*

את כל המעידות שלי
כל הפעמים ששתקתי
ועמדתי נוכח
במקום להתערב בכח
כל פעם שהייתי חסר הכרת תודה
כל הזדמנות לעזור
להיות אדם יותר טוב
כל פעם כזו היתה פתק קלון
ואת כל פתקי הקלון
אותות קין
קללות
הליכה אחורה בזעם
טמנתי בקופסא
עדות מרשיעה
בקלסרים , חקירות  ודוחו"ת
ציורי קלסתרון
או דמות מטושטשת במצלמות אבטחה עולמית
נתיחה לאחר המוות
עדי אופי קשים
עולים לחקירה מאיימת על דוכן העדים
ואולי אפילו
טביעות נעליים במנוסה מזירת רצח שכוחה

זכאי


מטוסי האוייב יצאו לגיחת הפצצה
ובאין מטרה טובה יותר,
הפציצו  את בית הקברות


*

את כל הפעמים שכנגד כל הסיכויים
מצאתי כוחות בעצמי לתת ולהאכיל
מהמעט שהיה
לסלוח
לתמוך באחרים כשהייתי פצוע וחלוש

כשיכולתי להרוג
והבלגתי

כששתקתי

כשהקשבתי

כשספגתי  מהלומות,בשורות איומות,שנים רעות,

כשהתמלאתי רוח טובה
כשידי היו מלאות במתנות
ועסוקות בריפוי
ואהבה
כשנתתי והייתי מאושר
וגרמתי אושר לאחרים
כשעבדתי  וכל כולי הייתי בעבודתי
לא משועבד ,
 מוקדש


תודה לך אלוהים על שהראית לי צדדים כה רבים של חסד



6 ספטמבר 2012

*

אישה צנומה ושקטה במעיל ארוך
חיכתה לי בנמל התעופה וצרור פרחים בידה
מבט חודר
ותשובות לכל השאלות

באת מאבק הדרכים , מחום היום וכובד המשא
זיעה , זרות
כאב ושתקנות כרונית

עמוסת מצרכים ברחובות סחופי שלג
רכונה ותופרת שעות בשתיקה
מפזרת אור יקרות
שוקעת בכשפי קליירווייאנס

 בבית עם עשרות נרות
הולכת כצל רוח רפאים
או חתולה משחרת לציד חצות
 צללית בקרחת יער נורדי קפוא בליל ירח מלא


11.8.2012